מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
בפרשת "מסעי" מובאת רשימת כל המקומות בהם חנו בני ישראל במהלך מסעותיהם ממצרים לארץ-ישראל. התורה מציינת מקום אחר מקום, בלשון קצרה ביותר, וללא כל מספר. עם זאת, כבר התנא ר' יוסי, לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', מציין בספרו הקטן כי היו שם 42 מסעות, והדיון להלן יתייחס לכך.
הפרשן הנומרולוג נמצא במבוכה במקרה זה: מדוע אין התורה מציינת במפורש את המספר? אם המספר כה חשוב, צריכה היתה התורה לציין אותו, ואם לא ציינה אותו, אולי ראוי להתעלם ממספר המסעות ולראות במספר זה מספר מקרי (ויש מקום להשוות לקהלת ג' שם יש 28 עתים, וראה בפירוש ראב"ע).
מספר המסעות: 42, מופיע בתנ"ך מס' פעמים, ונראה כי מדובר במספר בעל משמעות סמלית, גם אם טיבה של הסמליות לא הוברר עד תומה. מסופר על אלישע כי נערים לעגו לו באומרם 'עלה קרח, עלה קרח', והוא קיללם בשם ה', ואז יצאו דובים מהיער והרגו 42 ילדים (מלכים ב' ב'/כד'). כיוצא בו, המלך יהוא פקד להרוג את 42 אחי אחזיהו מלך יהודה (מלכים ב' י'/יד'). יפתח הגלעדי הרג 42,000 איש משבט אפרים, ולאור זאת מסתבר כי מדובר במספר מסוכן, אף אם לא התברר מדוע.
הדרשנים חישבו ומצאו שבני ישראל נתנו במשכן 42 סוגים שונים של מתנות שנועדו לבטל את 42 הקורבנות שהקריב בלעם [(7 + 7)X3 = 42]. כלומר: הדרשנים הקישו בין שני מספרים זהים בתורה, אף אם אין הם מופיעים בתורה בפירוש.
לדעת רב, בשמו המפורש של ה' יש 42 אותיות (קידושין ע"א ע"א), ולא ברור אם מדובר במספר מקראי או מכוון. מחבר מסכת סופרים (ב,יא) ציין כי ניתן לכתוב ספרי תורה ובהם 42 שורות, בהתאם למספר המסעות, ומתוך דבריו מתברר שאין קשר ישיר בין הדברים (שהרי ניתן לכתוב ספרי תורה בני 60, 72, או 98 שורות 'הכל לפי הכתב'. עם זאת, רב נטרונאי גאון פירש כי מספר שורות זה נקבע על פי 40 הימים שעשה משה רבנו בהר סיני בתוספת 2 לוחות אבנים.
העולה מכל האמור הוא שחכמי הדורות גילו מודעות למספרים שונים בתורה, בין אם נכתבו בפירוש ובין אם רק בסתר, וניסו להסבירם בדרכים שונות, אף אם לא עשו זאת בדרך שיטתית.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת
